<h1>העיטור אות ש' שלישות ממון</h1>
<h2>דף קב:</h2>
גרסינן בפרק הגוזל תנו רבנן הנותן מעות לשלוחו ליקח לו בהן חיטין ולקח בהם שעורים שעורים ולקח בהם חיטין תנא חדא אם פחתו פחתו לו ואם הותירו הותירו לאמצע ותניא אידך אם פחתו פחתו לו ואם הותירו הותירו לו אמר רבי יוחנן לא קשיא הא רבי מאיר הא רבי יהודה וכו' אלא אמר ר' אלעזר הא והא רבי מאיר ולא קשיא כאן לאכילה כאן לסחורה. הלכך דכולי עלמא נתן לו בתורת שותפות לסחורה למחצית שכר ושינה אם פחתו פחתו לשליח ואם הותירו הותירו לאמצע בשליחות לסחורה שלא יטול בה השליח כלום הכל לבעל המעות בשליחות לאכילה פלוגתא דר' מאיר ור' יהודה וקיימא לן כר' יהודה ואם פחתו פחתו לשליח ואם הותירו הותירו לבעל המעות דלא קני להו בשינוי ודינו כשליחות לסחורה. הדין היא סברא דרב אלפס ולסחורה דקתני הכא למחצית שכר הוא ולא נהירא לן דמדקתני לשלוחו שליחות הוא ולא שותפות. ותו לא לשתמיט תנא וליתני הותירו לבעל המעות ותו מדקאמר אימר דשמעת ליה לר' מאיר מידי דחזי ליה לגופיה כו' שמע מינה הא מידי דלא חזי ליה לגופיה מתרצא מתניתין הא ר' מאיר הא ר' יהודה אלמא אף על גב דלאו למחצית שכר הוא דומיא דאומן השכר לאמצע.
ומסתברא למחצית שכר לא איירי תנא כלל ובשליחות ממש מיירי ובשליחות לסחורה כולי עלמא לא פליגי דאי יהבינהו ניהליה לחצאין ולא אשכח חיטין וזבן שעורים כיון דאילו אהדר ליה לזוזי לא הוה ביה רוחא השתא דאפקינהו בשעורין וארוח ביה הוה ליה כדבר שיש לו קצבה וחולקין כי פליגי לאכילה לר' מאיר קני להו בשינוי לר' יהודה לא קני להו בשינוי והוה ליה כשליחות לסחורה והותירו לאמצע וקיימא לן כר' יהודה דאפילו בשליחות לאכילה הותירו לאמצע ולא אמרינן הותירו לבעל המעות אלא היכא דלא שינה כגון חיטין בחיטין שעורין בשעורין ובהוסיפו לו אחת יתירה בדבר שאין לו קצבה. ובעל מתיבות משמע דסבירא ליה כהאי סברא והכין כתב הנותן מעות לשליח וכו' לא קשיא כאן לאכילה כאן לסחורה אבל חטי בחטי הכל לבעל המעות. ירושלמי (ב"ק פ"ט ה"ה) אמר רבי דוסא בשקיים שליחותו נתכוון מוכר לזכות לבעל המעות לא קיים שליחותו נתכוון לזכות ללוקח ולמה חולק עמו הואיל ובאה לו הנאה על ידו חולק עמו. לבעל מתיבות הא דאמרי בקדושין (נ"ט.) רב הונא יהיב ליה זוזי לרב ואמר ליה זיל זבנה ניהלי להאי ארעא אזל זבנה לנפשיה התם רב בזוזי דנפשיה זבן.
